ייפוי כוח מתמשך

ייפוי כוח מתמשך או אפוטרופסות? ההבדל שרוב המשפחות מגלות מאוחר מדי

שני המסלולים עונים על אותה שאלה: מי יקבל החלטות עבור אדם שאינו יכול לקבל אותן בעצמו. ההבדל ביניהם הוא בעיקר בשאלה אחת, והיא מי בוחר.

בייפוי כוח מתמשך, אתם בוחרים. באפוטרופסות, בית המשפט בוחר.

זה נשמע כמו הבדל טכני. בפועל הוא מכתיב את כל מה שקורה אחר כך: את זהות מקבל ההחלטות, את מהירות התהליך, את העלות, ואת מידת ההתערבות של גורמים חיצוניים בחיי המשפחה שלכם לאורך שנים.

אין מינוי אוטומטי

זוג בשנות השבעים לחייהם. הבעל עבר אירוע מוחי, והמצב הרפואי לא מאפשר לו עוד לנהל את ענייניו. יש להם דירה בבעלות משותפת, חשבון בנק משותף, וקופת גמל על שמו.

האישה מגיעה למשרד ושואלת מה עושים. היא מניחה שכבת זוג היא ממילא מי שמטפלת והמינוי שלה כאפוטרופוסית יהיה אוטומטי. זו ההנחה הנפוצה ביותר שאני פוגש, והיא לא נכונה.

נישואין אינם מקנים סמכות חוקית לקבל החלטות רפואיות או רכושיות עבור בן הזוג. הבנק לא יאפשר לה לפעול בחשבון שאינו שלה. רשות המסים לא תקבל את חתימתה. אם ירצו למכור את הדירה כדי לממן טיפול, היא לא תוכל לחתום על חלקו.

אם היה בידם ייפוי כוח מתמשך, כל זה היה מסתדר תוך ימים. בלעדיו, הדרך היחידה היא לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה למינוי אפוטרופוס, ולאחר מכן לקבל אישור מהאפוטרופוס הכללי או מבית המשפט לכל פעולה פרטנית שרוצים לבצע, במיוחד פעולות מהותיות כמו מכירת נכס או שימוש בסכום כסף גדול.

מה מבדיל בין השניים

מי בוחר את מקבל ההחלטות.

בייפוי כוח מתמשך אתם ממנים מראש אדם שאתם סומכים עליו, ואפילו קובעים מחליף אם הראשון לא יוכל. באפוטרופסות בית המשפט ממנה, ולרוב הוא ייטה לבן משפחה, אבל לא תמיד את מי שהייתם בוחרים. במשפחות שבהן יש מתח בין כמה מבני המשפחה, זה בדיוק המקום שבו הוא מתפוצץ, ואז התוצאה יכולה להיות מינוי של גורם חיצוני שכלל אינו מבני המשפחה.

מתי זה נעשה.

ייפוי כוח מתמשך נערך עכשיו, כשהכול בסדר, כשאתם צלולים וכשירים, בשקט ובלי לחץ. אפוטרופסות מתחילה אחרי שהכשירות כבר אבדה, כלומר בדיוק ברגע הקשה ביותר למשפחה.

מה נכנס לתוך המסמך.

בייפוי כוח מתמשך אפשר לכלול הנחיות מקדימות: מה לעשות עם הדירה, האם למכור, איזה טיפול רפואי אתם מעדיפים או מסרבים לו, איפה תרצו לגור. אלה ההוראות שלכם, בכתב, מראש. באפוטרופסות אין הנחיות כאלה. האפוטרופוס מחליט לפי שיקול דעתו ובכפוף לחוק.

מה קורה אחר כך.

אפוטרופוס נמצא בפיקוח שוטף. יש חובות דיווח לאפוטרופוס הכללי, ופעולות משמעותיות ברכוש דורשות אישור מראש של האפוטרופוס הכללי או של בית המשפט. זו מערכת שנועדה להגן על האדם, והיא ממלאת תפקיד חשוב. אבל היא גם אומרת שמשפחה שרוצה למכור דירה כדי לממן בית אבות תמתין לאישור, ותצרף מסמכים, ותסביר.

כמה זה עולה.

ייפוי כוח מתמשך הוא הוצאה חד פעמית, ידועה מראש, לפני האירוע. אפוטרופסות היא הליך משפטי, ולצדו הוצאות נמשכות לאורך כל תקופת המינוי: אגרות, דוחות, ולעיתים ליווי מקצועי. ההפרש הכולל בין שני המסלולים הוא לרוב פי כמה, ולפעמים יותר.

שני הבדלים שכמעט אף אחד לא חושב עליהם מראש

גישה לכספים.

באפוטרופסות החשבון מתויג כחשבון אפוטרופסות ומוטלות עליו הגבלות. עד קבלת הצו או האישור המתאים, ההתנהלות הכלכלית השוטפת נעשית קשה: תשלומים קבועים, העברות, טיפול בקופות. בייפוי כוח מתמשך הגישה לחשבונות מוסדרת מיד עם ההפעלה, והרצף הכלכלי שלכם ושל המשפחה נשמר.

פרטיות.

אפוטרופסות היא הליך חשוף. דוחות כספיים ופירוט הענייניים מוגשים לפיקוח האפוטרופוס הכללי. ייפוי כוח מתמשך נשאר בתוך המעגל הקרוב, בלי מעורבות רגולטורית שוטפת. עבור חלק מהאנשים זה השיקול המכריע.

טבלת השוואה

למה החוק עצמו מעדיף את ייפוי הכוח

המחוקק הכיר בכך שכל אדם עלול להגיע למצב שבו לא יוכל לנהל את ענייניו, ולכן נתן לכל אדם את האפשרות לקחת את גורלו בידיו ולקבוע בעצמו מי ינהל את ענייניו במקרה של אבדן כשירות ועצמאות.

במילים אחרות, החוק אומר שעדיף שתחליטו אתם.

שלוש שאלות שאני נשאל כמעט בכל פגישה

"אם אחתום, אני מאבד שליטה?"

לא. ייפוי כוח מתמשך לא נכנס לתוקף ביום החתימה. הוא נכנס לתוקף רק בהתקיים התנאי שאתם קובעים בו, ובדרך כלל מדובר בחוות דעת רפואית שקובעת שאינכם מסוגלים עוד לקבל החלטות באותו תחום. עד אז המסמך יושב אצל האפוטרופוס הכללי ולא עושה דבר. כל עוד אתם כשירים, אתם יכולים לשנות אותו או לבטל אותו.

"אפשר למנות יותר מאדם אחד?"

כן, ואפשר גם לחלק תחומים. יש משפחות שבהן בת אחת מנהלת את הכספים והבן מלווה את הצד הרפואי. אפשר גם לקבוע שהחלטות מסוימות ידרשו הסכמה של שניים. זה כלי גמיש, וכדאי לנצל את הגמישות במקום למלא טופס.

"מה אם כבר מאוחר?"

אם הכשירות כבר אבדה, ייפוי כוח מתמשך אינו אפשרי, כי הוא דורש שהחותם יבין את משמעות המסמך. במצב כזה נותרת האפוטרופסות. אבל גם שם יש מה לעשות נכון: מי מגיש את הבקשה, מה מבקשים, אילו סמכויות, ואיך מונעים מראש את הסכסוך המשפחתי שמלווה חלק גדול מההליכים האלה. אני מלווה גם את המסלול הזה, ואפשר לקרוא עליו בעמוד מינוי אפוטרופוס.

מה הייתי עושה במקומכם

אם אתם מעל גיל 40, אתם הורים לילדים, יש לכם רכוש כלשהו, ואתם לא רוצים שבית משפט יחליט מי ינהל אותו, ערכו ייפוי כוח מתמשך. זה לא מסמך שנועד לגיל השלישי. תאונה או מחלה לא בודקות תעודת זהות.

אם אתם מלווים הורה שהמצב שלו כבר מתחיל להשתנות, אל תחכו. הקו שבין כשיר ללא כשיר אינו קו חד, והוא נחצה מהר מכפי שנדמה. כל עוד ההורה מבין את המסמך ורוצה לחתום עליו, הדלת פתוחה.

ואם אתם מתלבטים בין השניים, ההתלבטות עצמה כבר עונה על השאלה. מי שיש לו אפשרות לבחור, לא צריך לבחור באפוטרופסות.

קראו עוד על ייפוי כוח מתמשך או קבעו פגישת ייעוץ ראשונית ללא עלות וללא התחייבות.

*המידע במאמר כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לגופו.